Baba Metsi'a
Daf 98a
דְּאָמַר רָבָא: ''מָנֶה לִי בְּיָדְךָ'', וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים, וְהַשְּׁאָר אֵינִי יוֹדֵעַ. מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.
Traduction
as Rava says: One who approaches another and says: I have one hundred dinars in your possession, and the other says: You have in my possession only fifty dinars that I am sure about, and as for the rest, I do not know. As one who admitted to part of a claim, he is liable, by Torah law, to take an oath that he does not owe the other fifty dinars. Since he cannot take an oath to that effect, as he is unsure if he owes it, he must pay.
Rachi non traduit
אלא חמשים. הוה ליה מודה מקצת ומחוייב שבועה על השאר ואינו יכול לישבע דאמר איני יודע:
Tossefoth non traduit
דאמר רבא מנה לי בידך כו'. פי' ר''ח דדברי רבא בהאי לישנא לא מצינו עיקרה בגמ' ומיהו קבלנו מרבותינו דעיקרה בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מז.) דאמר רבא כוותיה דרבי אבא מסתברא מתוך שאינו יכול לישבע משלם:
מתוך שאינו יכול לישבע משלם. ה''נ הוה לן למימר מן הדין בחשוד על השבועה אלא תקנו שיהא כנגדו נשבע ונוטל דבענין אחר לא הוי אפשר שמי שהיה רוצה היה מלוה לו פרוטה ויתבע כל אשר לו ויהא מודה מקצת כמה שחייב ויתחייב שבועה ומתוך שאינו יכול לישבע יקח כל אשר לו בלא שבועה לכך תקנו שישבע שכנגדו אבל הכא ובנסכא שאינו יכול לישבע לא מחמת שהוא חשוד אלא עתה בתביעה זו אינו יכול לישבע מחמת המאורע לא הצריכו לישבע שכנגדו:
מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ רֵישָׁא בִּשְׁתַּיִם וְסֵיפָא בְּשָׁלֹשׁ.
Traduction
The Gemara explains how the mishna can be interpreted as referring to a case in which the defendant makes a partial admission, thereby requiring him to take an oath: You find it in the first clause, i.e., in the first two cases of the mishna, in a situation where he took hold of two cows, and in the latter clause, i.e., in the third case, in a situation where he took hold of three cows.
Rachi non traduit
קא משכחת לה. עסק שבועה דמתניתין רישא בב' פרות וסיפא בג' רישא דקאתי לדינא על היום או על השעה לא מיתוקמא בפרה אחת מעיקרא אלא בב' ומתו וזה תובעו על ב' והלה מודה לו באחת שהוא מחוייב לו דמיה והיא המביאתו להתחייב שבועה על השניה שטוען איני יודע אם חייב אם לאו ומתוך שאינו יכול לישבע משלם ולהכי נקט ומתו תרוייהו דאי בדקיימא חדא וקאמר ליה אחדא שקלה ואחדא איני יודע אם בשעת שאילה אם בשעת שכירות ה''ל ההיא דמודה הילך ואיכא מ''ד הילך פטור משבועה וסיפא דקתני שאל אחת ושכר אחת ואיני יודע איזה מהן מתה משכחת לה עסק שבועה כשהיו מתחילה שלשה ומתו השנים באחת מודה ששאולה היתה וחייב בדמיה והיא מחייבתו שבועה על שניה:
Tossefoth non traduit
משכחת לה רישא בתרתי וסיפא בתלת. הך סוגיא אתיא כרבי חייא בר יוסף דאית ליה בהגוזל קמא (ב''ק דף קז. ושם ד''ה עירוב) עירוב פרשיות כתיב כאן וכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב אבל בפקדון לא בעי כפירה והודאה בהדי נאנסו כדבעי התם ר' חייא בר' אבא א''ר יוחנן ופליג אברייתא דרמי בר חמא דבעי ג' פרות אלא בשתי פרות סגי בהודאה וכפירה או בהודאה ונאנסו ול''ג ר''ת ה''מ במלוה אבל בפקדון מעיז ומעיז אבל ריב''א גרס ליה ומפרש ה''מ במלוה אבל בפקדון דהיינו בטענה דלא שייכא אלא בפקדון דהיינו טענת אונס מעיז ומעיז דאין חבירו מכיר בשקרו וחייב אפי' בלא הודאה ושם מפרש באורך והשתא לפי' ריב''א הכא דקטעין שוכר כדרכה מתה אבל איני יודע אם בשעת שאלה אם בשעת שכירות או שאולה או שכורה נהי דלשבועה שמתה כדרכה דהיינו טענה דנאנסו לא בעי הודאה מ''מ מה שטוען איני יודע אם שאולה או שכורה דהיינו כפירה בעי הודאה ולהכי מוקי רישא בב' וסיפא בג' דהשתא איכא חדא דהודאה והוי מחוייב שבועה לישבע ששכורה מתה דאי לאו דההיא דהודאה הוי כופר הכל ופטור וע''י גלגול דנשבע דכדרכה מתה אין להשביעו כדפרישית במתני' ולפר''ת א''ש טפי דלדידיה אפילו נאנסו בעי הודאה ורמי בר חמא מוקי לה בג' פרות וכר' חייא חדא דהודאה וחדא דכפירה היינו אותה שטוען להד''מ וחדא דנאנסה והיינו ההוא דקטעין איני יודע דטעין בה שמתה כדרכה וא''ת בב' סגי בההיא דהודאה ובההיא דאיני יודע דאיכא בה נאנסה וכפירה וי''ל דגזירת הכתוב דאינה עולה לכאן ולכאן דכי הוא זה משמע דאיכא כפירה והודאה מלבד אותה שטוען בה שלא פשע בה ומכאן יש להוכיח דלרמי בר חמא לא סגי בכפירה והודאה בלא נאנסו ולא כדפי' בהגוזל קמא (שם) בשם ר''ת דאי סגי לא היה צריך כאן להוסיף פרה של כפירה אליביה דבשל הודאה ואיני יודע הוי סגי כמו לר' חייא בר יוסף וא''ת ור' חייא בר יוסף היכי פליג אברייתא דרמי בר חמא וי''ל דסבר כמתני' דשבועת הדיינין (שבועות דף מב:

ושם) זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון וסלע הלויתני עליו כו' ועשר גפנים טעונות מסרתי לך דבכולהו לא בעי [אלא] כפירה והודאה וא''ת ור' יוחנן היכי פליג אמתני' וסבר כברייתא דרמי בר חמא והא''ר יוחנן הלכה כסתם משנה וי''ל דאמוראי נינהו אליביה דר' יוחנן כדאמר בריש אלו טריפות (חולין דף מג.) א''נ יאמר שבכל המשניות לא חשש להזכיר אותן של אונסין כדמוקי מתני' דהכא ומיהו קשה לפר''ת דפריך בסמוך גבי זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע אמאי מה שטענו לא הודה לו ולרב הונא ולרב יהודה פריך דלא בעו פרת הודאה והוי כופר הכל כדפי' בקונט' וא''כ מאי משני ע''י גלגול דא''ל אישתבע דכדרכה מתה הא לפר''ת כיון דליכא הודאה לא מיחייב שבועה אפי' בטענת נאנסו ובלא פי' הקונט' תיקשי לרב יהודה היאך יתרץ דכיון דליכא אלא חד פרה ולפי' ריב''א אתא בפשיטות וי''ל דההיא שבועה מדרבנן דמדרבנן איכא שבועה בנאנסו בלא שום הודאה ולעיל דמצריך הודאה משום דאיני יודע הוי כפירה כדפרישית לריב''א וכן מפרש ר''ת ההיא דסוף המוכר הבית (ב''ב דף ע: ושם ד''ה סוף) דקאמר אילו אומר נאנסו לאו שבועה בעי דהיינו מדרבנן דאיכא שבועה מדרבנן קודם שבועת היסת כמו פוגם כתובה ועד אחד מעיד שהיא פרועה פרק הכותב (כתובות דף פז.) ועוד אור''ת דרב יהודה מוקי נמי מתני' כר''נ ואיכא חדא דהודאה והכי פריך מה שטענו לא הודה לו כלומר למה ישבע ששכורה מתה היה לו לישבע ששאולה קיימת והיא אותה שמחזיר לו ולהשיב על טענתו שאומר שאולה מתה ומשני ע''י גלגול כיון דצריך לישבע על אותה שמתה שכדרכה מתה אוקמה רבנן אידך שבועה נמי עלה בגלגול דטוב לעשות ב' שבועות על פרה אחת יותר מעל ב' פרות אבל ההיא דהמוכר הבית (ב''ב דף ע.) ליכא לאוקמי כגון דאיכא פרה אחרת של הודאה דלוקמה דליכא הודאה ותיתי ליה שפיר:
רֵישָׁא בִּשְׁתַּיִם – דַּאֲמַר לֵיהּ: שְׁתֵּי פָרוֹת מָסַרְתִּי לָךְ, פַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא בִּשְׁאֵילָה, וּפַלְגֵיהּ דְּיוֹמָא בִּשְׂכִירוּת. אִי נָמֵי: חַד יוֹמָא בִּשְׁאֵילָה, וְחַד יוֹמָא בִּשְׂכִירוּת, וּמֵתוּ תַּרְוַיְיהוּ בְּעִידָּן שְׁאֵילָה.
Traduction
The Gemara explains: One can interpret the first clause to be referring to a case where one took hold of two cows, as follows: The case is that the owner said to the bailee: I delivered two cows to you under the agreement that one half of the day you would have them through borrowing and the other half of the day through renting, or, alternatively, one day through borrowing and one day through renting. And I claim that both died during a period of borrowing, so you are liable to pay for both of them.
וַאֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֵל: חֲדָא – אִין, בְּעִידָּן שְׁאֵילָה מֵתָה, וְאִידַּךְ – לָא יָדַעְנָא אִי בְּעִידָּן שְׁאֵילָה מֵתָה וְאִי בְּעִידָּן שְׂכִירוּת מֵתָה, דְּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.
Traduction
And the borrower said to him: With regard to one of them, yes, I admit that it died during a period of borrowing. But with regard to the other one, I do not know whether it died during a period of borrowing or if it died during a period of renting. Because he admits to part of the claim, he is required to take an oath in order to be exempt from the rest of the claim. As he concedes that he does not know what happened, he is unable to take such an oath. The halakha is that since he is unable to take an oath, he must pay for both cows.
וְסֵיפָא בְּשָׁלֹשׁ – דַּאֲמַר לֵיהּ: שָׁלֹשׁ פָּרוֹת נָתַתִּי לָךְ, שְׁתַּיִם בִּשְׁאֵילָה וְאַחַת בִּשְׂכִירוּת, וָמֵתוּ הָנֵי תַּרְתֵּי דִּשְׁאֵילָה, וַאֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֵל: אִין, חֲדָא דִּשְׁאֵילָה מֵתָה, אִידַּךְ – לָא יָדַעְנָא אִי דִּשְׁאֵילָה מֵתָה וּדְקָיְימָא דִּשְׂכִירוּת הִיא, אִי דִּשְׂכִירוּת מֵתָה וְהָא דְּקָיְימָא דִּשְׁאֵילָה הִיא, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.
Traduction
And one can interpret the latter clause to be referring to a case where he took hold of three cows, as follows: The case is that the owner said to the bailee: I gave three cows to you; two through borrowing and one through renting. And I claim that those two that were being borrowed were the ones that died. And the borrower said to him: Yes, I admit that one of the cows that was borrowed died. But with regard to the other one that died, I do not know if it was the other cow that was being borrowed that died, and so the cow that is still alive is the one that was being rented, or if the one that was being rented died, and this one that is still alive is the one that was being borrowed. Because he admits to part of the claim, in order to be exempt from the rest of the claim he is required to take an oath. As he concedes that he does not know what happened, he is unable to take such an oath. And the halakha is that since he is unable to take an oath, he must pay for both cows.
וּלְרָמֵי בַּר חָמָא, דְּאָמַר: אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים צְרִיכִין כְּפִירָה בְּמִקְצָת וְהוֹדָאָה בְּמִקְצָת, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ רֵישָׁא בְּשָׁלֹשׁ וְסֵיפָא בְּאַרְבַּע.
Traduction
The Gemara explains how the mishna can be interpreted even according to the unique opinion of Rami bar Ḥama: And the mishna can be interpreted in accordance with the opinion of Rami bar Ḥama, who says: In order for any of the four types of bailees to be required to take an oath, they need to make both a denial of part of the owner’s claim and an admission of another part of his claim. According to his opinion, you find the bailee is liable to take an oath in the first clause, i.e., in the first two cases of the mishna, in a situation where he took hold of three cows, and in the latter clause, i.e., in the third case, in a situation where he took hold of four cows.
Rachi non traduit
ולרמי דאמר ד' שומרים כו'. בשבועות האמורות בהן כגון ש''ח לישבע שנגנבה וש''ש לישבע שנאנסה ושואל לישבע שמתה ממלאכה צריכין כפירה וכו' אלמא מדקאמר בעינן כפירה ולא אמרינן צריכין הודאה במקצת ש''מ אע''ג דשייכא בהו שבועת שומרין בלא שום כפירה לא משביעין ליה שבועת שומרים עד דכפר כפירה אחריתי כגון לההד''מ או החזרתי לך ולדידיה לא מיחייב שבועה אהודאה בלא כפירה ואיני יודע לאו כפירה היא והא דרבא לית ליה אא''כ אמר לו חמשים יש ונ' השניים מקצת. להד''מ ומקצת איני יודע משכחת לעסק שבועה דמתניתין רישא בג' פרות וסיפא בד' לרמי בר חמא לא משמע ליה כי הוא זה בלא כפירה כלומר זה אמת וזה להד''מ אבל זה אני חייב וזה איני יודע אי נגנב או שנאבד בש''ח לא משמע ליה כי הוא זה:
רֵישָׁא בְּשָׁלֹשׁ – דַּאֲמַר לֵיהּ: שָׁלֹשׁ פָּרוֹת נָתַתִּי לְךָ, פַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא בִּשְׁאֵלָה וּפַלְגֵיהּ דְּיוֹמָא בִּשְׂכִירוּת, אִי נָמֵי חַד יוֹמָא בִּשְׁאֵלָה וְחַד יוֹמָא בִּשְׂכִירוּת, וּמֵתוּ תְּלָת כּוּלְּהוּ בְּעִידָּן שְׁאֵילָה,
Traduction
The Gemara elaborates: One can interpret the first clause to be referring to a case where he took hold of three cows, as follows: The case is that the owner said to the bailee: I gave three cows to you under the agreement that one half of the day you would have them through borrowing and the other half of the day through renting, or, alternatively, one day through borrowing and one day through renting. And I claim that all three of them died during a period of borrowing, and so you are liable to pay for all of them.
וַאֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֵל: חֲדָא – לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. וַחֲדָא – אִין, בְּעִידָּן שְׁאֵילָה מֵתָה, וְאִידַּךְ – לָא יָדַעְנָא אִי בְּעִידָּן שְׁאֵילָה מֵתָה וְאִי בְּעִידָּן שְׂכִירוּת מֵתָה, דְּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.
Traduction
And the borrower said to him: With regard to one of them, this matter never occurred, as I took only two cows from you. And, as for the two cows I did take, with regard to one of them, yes, I admit that it died during a period of borrowing. But with regard to the other one, I do not know whether it died during a period of borrowing or if it died during a period of renting. Because the bailee admits to part of the claim and denies another part of the claim, he is required to take an oath in order to be exempt from the rest of the claim. As he concedes that he does not know what happened, he is unable to take such an oath. The halakha is that since he is unable to take an oath, he must pay for all three cows.
סֵיפָא בְּאַרְבַּע – דַּאֲמַר לֵיהּ: אַרְבַּע פָּרוֹת נָתַתִּי לְךָ, שָׁלֹשׁ בִּשְׁאֵלָה, חֲדָא בִּשְׂכִירוּת, וּמֵתוּ הָנָךְ שָׁלֹשׁ דִּשְׁאֵלָה. וַאֲמַר לֵיהּ
Traduction
One can interpret the latter clause to be referring to a case where he took hold of four cows, as follows: The case is that the owner said to the bailee: I gave four cows to you, three through borrowing and one through renting. And I claim that those three that were being borrowed were the ones that died. And he said to him,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source